אני אישה של קיץ. מודה.
ברגע שהכל מתחיל להתחמם והשמש עולה למשמרת – אני פורחת. לא החום המהביל, לא הלחות, אף אחד מאלו לא מבהיל אותי, להפך.
מרגישה שאני קמה מתרדמת חורף והכל בי מתעורר לחיים. כל קשר לילדות מושלגת בגרמניה היא מקרית בהחלט.
יש את הרגע הזה שאני יודעת שהקיץ הגיע, וזה אותו הרגע שאני מגיעה לבקר את ההורים ובבית יש ריח של אבטיח.
כל הבית מתמלא בריח המתוק הממכר הזה שנכנס לי לאף ופותח לי את הלב. הנה, זה מתחיל.
במיוחד אני אוהבת בקיץ את המסיבות, מסיבות בריכה, מסיבות חוף לא משנה איפה, זה החברים שלי ואני, צחוק בלתי פוסק וריקודים. ואיך שאני אוהבת לרקוד… זה חזק ממני. עם השיר הנכון הגוף שלי פשוט יתחיל לזוז כמעט בלי לשאול אותי אם זה מותר או אם זה הרגע הנכון, כנראה שזה תמיד הרגע הנכון.
אני רוצה לשתף אתכם בשיר Esperar pra ver מאת Poolsdie & Fatnotronic
שילוב של שני הרכבים, האחד מברזיל והאחד מארצות הברית.
ברגע שאני שומעת את השיר הזה, האף שלי מתמלא בריח של אבטיח. אחר כך מגיעים ריחות של זיעה מהולה בשמן שיזוף ואליהם מצטרפים ניחוחות של כלור ומלח ים.
הפה שלי מתמלא בטעם של קיץ, אותו אבטיח מהמערכה הראשונה מגיע להרים גם כאן.
אני נזרקת ישר למסיבה כשהצבעים שסביבי הם ורודים, ירוקים של טבע וכחול של ים.
אני ישר רואה את השמש, רואה אנשים יפים, משקפי שמש והמון חיוכים. המסיבה היא על הים, הראש נודד,הלב נפתח והגוף זז.
ברגעים האלה – כל מה שבא לי זה רוזה, כזה מרענן במקסימום. רוזה שמתפוצץ בפה כמו סוכריות קופצות עם פריכות וחומצה של של פרי עסיסי נוטף כמו תפוח פינק ליידי, תותים ואשכולית אדומה אדומה.
רוזה מרווה קר קר יפה כמו השיר.
ואז ראיתי את הרוזה הזה ואני חייבת להודות שזה ממש הפתיע אותי, כי הבקבוק שלו נראה בדיוק כמו שהשיר נראה בראש שלי.
ולא רק שהתווית התאימה בול, גם הטעם שלו היה כמו תרגום מדוייק של מה שרץ לי בראש.
The Pale Rose by Sacha Lichine
מבית Château d'Esclansשאמון על וויספרינג איינג׳ל ועוד כוכבים ורודים צרפתיים. הוא ״ה״תרגום המדוייק לשיר. סקסי, חד, חומצי ומצד שני מעניק, מלא פירות מתפוצצים. תותים, אשכוליות, מליחות בדיוק נכונה מהולה בים וזיעה, קיץ במלוא תפארתו והכוס המושלמת לזוז אתה.
מידע טכני על היין:
ב-2006 רכש סשה לישיון את האחוזה בפרובאנסשאטו ד'אסקלן עם חזון ברור ויומרני משהו, להוביל מהפכת איכות ולייצר את יינות הרוזה הטובים בעולם. לצד היינן פטריק ליאון, הוא קרא לזה ה״רנסנס הורוד״.
ואפשר לומר שהוא הצליח.
יינות הרוזה שלהם מאופיינים באלגנטיות, עומק, פרי וחדות קיצית כמו שרוזה התכוון להיות. בפרובאנס לפחות.
הזן המוביל ב״לה פייל״ הוא גרנאש וכשמו כן הוא – צבע ורדרד חיוור שקורא לך.
מילה של פיה – זהו היין המושלם לקיץ להפליג בדימיון הישר לקאן ולריביירה הצרפתית.לקחת לים, לבריכה, ליאכטה, לגג או לסלון + מזגן + אבטיח. עם השיר הנכון ברקע כמובן.
הלכתי לרקוד
השיר: