חבר הציב בפניי שאלה השבוע – אם היה לך את כל החופש והביטחון שבעולם? אם היה לך כסף לדורות קדימה, הכל מאובטח מסודר ועכשיו רק תבחרי. מה היית עושה? אני חושבת על השאלה הזו הרבה ובכנות? לא הייתי משנה דבר. בחיי אני אוהבת את החיים שלי עם כל הפיתולים והמהמורות שבהם. אמנם לא הייתי מתנגדת לכמות מוגזמת ובלתי נגמרת של כסף, אבל אני באמת ובתמים אוהבת את מה שאני עושה, איך שאני עושה ועם מי שאני עושה. לא הייתי מחליפה את השותפה שלי, הדירה שלי וסגנון החיים שלי בכלום. מה שכן הייתי מוסיפה זה קצת אי עשייה. דיברתי על זה מעט שבוע שעבר. אי עשייה – לכאורה קל לעשות כלום לא?
ממש לא, לא עבורי לפחות. אני בקצב גבוה ותמיד בעשייה. אני מאד אוהבת להיות חיונית ויש איזה פרדוקס, כי אי עשייה נתפסת כבטלה ולא חיונית, אבל בדיוק ההפך. באי עשייה יש המון תועלת, ברגעי האוויר האלה יש מקום לראש לנוח, לשקט להיכנס ולרעיונות, יצרתיות, פרקטיות, ותובנות לעלות על פני השטח. מה שקשה להן לעשות כשיש הרבה רעש. אחת המנוחות הגדולות עבורי זה ללכת. ללכת בעיר על הים ופשוט לתת לרגליים שלי להוביל ולשמש לשטוף אותי. אלו גם רגעי הלבד שלי. העבודה והחיים שלי מלאים במפגשים עם הרבה אנשים מכל הסוגים והקצוות. זה מעולה ליצור חברתי כמוני, אבל לצד זה אני ממש נוצרת את רגעי הלבד שלי. רק אני, האוזניות והשמש. ואז בסוף יש את הרגע הזה שאני יורדת לחוף, תוחבת את הרגליים בחול עמוק עמוק ונחה.
השיר שמתאר עבורי את הרגע הזה בדיוק הוא שמש של אקו, תשמעו משהו. האישה הזו דיברה את הלב שלי.
״את לא זקוקה לדבר, רק לשמש חמה״ נכון אקו את צודקת. אקו אריאל מורגנשטרן, המוכרת לרוב בשמה הפרטי בלבד, אקו, היא ראפרית, זמרת ומפיקה ישראלית. בולטת במיוחד בזכות התעוזה שלה לשים עוצמה נשית ומפרגנת בפרונט – והפיות אוהבות פרגון. אני מוכרחה לצטט פה את מילות השיר כי הן נכנסות לי ישר לתוך הבטן ועוברות בכל קצוות הגוף בצבעים של ורוד וצהוב, אני ממש מרגישה את קרני השמש מלטפות אותי פה וגורמות לבטן שלי לחייך כמו ילדה שנמצאת כרגע בעולמה הסודי, חולמת בהקיץ חלומות ויודעת שזה הכל אמיתי.
״סגנון חופשי ואת בטוב קלי קלות לשכב פה על החוף מרוב נוף את כמעט נשכחת פרוסת רגליים על החול החם ואת נמתחת שוב לאט לאן שאת לא הולכת את בוטחת״
השיר הזה זרק אותי ישר ליין שהכנו השנה הפיות ביחד עם כרם ברק. לפני שיצאנו לדרך המחשבה שלי הייתה שאני רוצה לייצר יין ורוד, רך, רומנטי אבל שובב, יין שיפתיע אבל חד משמעית יחיה בסרט. כמוני. התהליך היה בדיוק כזה, הכנו פט נט – קיצור למונח צרפתי פטילאנט נטורל- "תסיסה טבעית". למעשה, היין מסיים את התסיסה בבקבוק ונסגר עם פקק של בירה. בפועל נקבל יין מבעבע קליל, עכור בצבעו היות ולא עבר סינון. הורוד של הפיות התבסס על קברנה סוביניון בהתחלה, אבל עם הזמן ראינו שהקברנה מביא אתו עוצמות של פרי בלי טוויסט, מתחנף מדי בלי הממזריות שחיפשתי. אחרי סשן של בלנדים וטעימות מצאנו את האיזון שלו – ענבי מורבדר שהיוו 50%. אז קיבלנו פט נט 50 – 50 קברנה סוביניון ומורבד.
הוא בדיוק מה שרציתי שהוא יהיה – מתחנף, מתלטף, מתפנק אבל עם טוויסט. שובב, עכור בצבעו. מביא אתו ריחות של פירות ובננה ואז מפתיע עם אשכולית אדומה מרירה חמצמצה. הוא מרגיש כמו קוקטייל פתיחה משמח וממשיך להתפתח בכוס, כל פעם מרגיש, חושב ואומר משהו אחר. שוב כמוני אני אוהבת לצחוק על זה שאני לא מפונקת אבל כמה אני אוהבת להתפנק ובעיקר להתרפק רגע על הטוב שיש. ויש.
״לוקחת נשימה מינימלית, כי אויר יש רק בערב הוא מגיע ומסתיר ואת אוהבת חשוף ואת אוהבת בוהק מנגבת חול מגניבה מבט כל מה שטוב מתבשל לאט אז את נמתחת עם כל הגוף לעוד קצת חום מחבק״
תודה אקו, על השיר המושלם המבטא את היין שלי שמבטא אותי. אני תמיד ממשיכה לדחוף ולחלום, לא עוצרת לא נחה על השמרים, אבל כן לומדת לקחת רגעים קטנים של חלימה בהקיץ. של התפנקות, כי כמה זה חשוב, פתאום עלולים לגלות שכמה חלומות כבר לגמרי לגמרי התגשמו. עצה של פיה – רדו לים, שימו את השיר הזה ברקע, תפתחו פטנט ורוד של פיות וקחו רגע, לחיות קצת בסרט.
רוצה? קדימה ללחוץ על התמונה
