האוויר כבר מתחיל לתפוס צורה אחרת.
משבים קרירים שמבשרים על שינוי, ריחות וצבעים חדשים צובעים את השמיים ואת הלב. משהו בתחילת החורף יוצר אצלי כיווץ כזה בבטן, מן תחושה של עצבות בלב אבל גם כזו מתוקה. אני מרגישה סוף של משהו, לא ברור וחד משמעי, אבל סוף. הכל מתחיל להתשנות ולהתקדר ואני מרגישה את עצמי מתחילה להתכנס פנימה.באחת ההליכות שלי בים השבוע, התחילה שקיעה בצבעים שלא מהעולם הזה, וכמו בתזמון מושלם התחיל השיר ״בתנועה, במבט״.
יש שירים כאלה, שככל ששומעים אותם יותר מתאהבים בהם יותר. בכל פעם צוללים פנימה ומגלים עוד שכבה מופלאה שנוגעת בעוד מקום בלב ובגוף. השיר בתנועה במבט של אלון עדר הוא כזה, וכשהגיע המשפט ״אור השקיעה כמו כדור על הלב״ מול השיקעה בים זה היה כבר מוגזם. כל העור שלי היה הצטמרר ודמעות של התרגשות עמדו לי בעיניים. זה הכל היה יפה מדי והרגשתי התפוצצויות קטנות גדולות בפנים.
בכל פעם שאני שומעת את השיר הזה אני מתרגשת יותר מהפעם הקודמת והמשפט ״בתנועה במבט, נשתנה גם אני ואת״ נוגע בי מאד במיוחד עכשיו כשהכל משתנה. הוא מעורר בי געגוע וערגה רק שאני לא יודעת למה. הבגדים משתנים, הקצב והיין. החשק ליינות אדומים חוזר ורצון להתעטף עולה בי חזק. השיר הזה כל כך מתאים לי לרגע הזה הספציפי שבו זה ברור שהקיץ הולך ומתחלף בחורף, זה הכל קורה ברגע זה והימים עוד מתעתעים לא לפה ולא לפה אבל כל מה שמורגש באוויר זה השינוי, ההחלפה.
לשיר כזה, של עצבות מתוקה מגיע יין לא פחות מקסום. ובשבילו בחרתי את קסם של יקב עגור. יין שהוא באמת קסם.
באופן מדהים באתר של יקב עגור ליין הזה נכתב ציטוט:
"הַגַּעֲגוּעַ הוּא הַמּוֹלֶדֶת הָאֲמִתִּית" (ג.מענית)
בלי לדעת גם היין הזה מדבר על געגוע. תחושת הגעגוע. והיין הזה באמת מתאים בדיוק לרגע הזה. אפשר לשתות אותו קר בימים חמים, והוא מתאים גם לימים הקרים. בתיאור של יקב עגור רשום עליו שהוא בן לוויה מקסים לכל עת ומצב רוח. כרגע הוא בן הלוויה המושלם, עוטף מצד אחד ומלא תבלינים. רך כמו השיר אבל יודע לתת התפוצצויות קטנות ונעימות. הגוף שלו בינוני, הוא נעים ואלגנטי ומרגש בדיוק במידה. אחלה בן לוויה אין ספק.
הוא בלנד של קברנה סוביניון, מרלו, סירה, קברנה פרנק, קריניאן וגראנצ'ה טינטוררה שתססו להם בפרד שמונה חודשים בחביות ישנות עד שהתאחדו להם לקסם הזה. טעמים של פירות חמצמצים ופרחים נעימים נעימים. רמזים קטנים של ליקריץ ופלפל ירוק ושחור לצד דומדמניות. יקב עגור הוא גם סיפור של שינוי, את היקב הקים שוקי ישוב ובשנים האחרונות חברו אליו אלעד כץ ואייל דרורי. הם הפכו למעין ״פאוור טים״ והביאו את היקב שהיה מהראשונים באזור, שוב כראוי לקדמת הבמה.
ממליצה לבקר, לקחת בקבוק של קסם ולראות שקיעה עם אלון עדר ברקע.
״אני רואה פתח, מנגינות למקום אחר. קול חלש תכף יתגבר״
